#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכג. האם יש חומש ומנין 1) בפדיון בהמה טמאה שחיללו עליה הקדש 2) בפדיון קדשים קלים? 	"1) בפדיון בהמה טמאה שחיללו עליה הקדש אין חומש, דכתיב הטמאה - טמאה ראשונה.2) כתבו התוס' (ד""ה לענין) שבפדיון קדשים קלים יש חומש, שהתרבתה מדכתיב ואם כל בהמה טמאה."	"ב""מ נה. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכד. מנין שתמיד של שחר קודם לכל הקרבנות? 	"אמר רבא העולה עולה ראשונה. רש""י פירש שה' יתירה דריש שתהא היא ראשונה. והתוס' (ד""ה העולה) כתבו שמיד לאחר שערך הכהן את עצי המערכה על האש יתן את העולה הכתובה ראשונה בקרבנות בפרשת פינחס והיינו תמיד של שחר. עוד פירשו ראשונה שהקריבו ישראל במדבר למ""ד דעולת תמיד הויא. ועוד פירשו ראשונה לחינוך המזבח, שאין מחנכים את המזבח אלא בתמיד של שחר."	"ב""מ נה. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכה. כיצד ניתן לפדות פרה של הקדש הרי כתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קדש? 	"תירצו התוס' (ד""ה פרה):1) בקדשי בדק הבית ואפילו בתמימים. ואע""ג דאמרינן בתמורה לג,ב דכל הראוי לגבי מזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם, אין הכונה שא""א לפדותו אלא הכונה שכשפודים אותו מוכרים אותו לצרכי עולות.2) אפילו בקדשי מזבח וכגון שקדם המום להקדש שאינו עושה תמורה.3) גם בקדם הקדשו למומו ניתן לפדות בהמת הקדש אם ידו אקודש, שלא עושה תמורה אלא כשמניח ידו אחולין כמבואר בתמורה כז,א."	"ב""מ תוס' נה."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכו. אלו דברים הוזכרו בסוגייתנו שהם בפרוטה (ואפילו לחד מ""ד)? "	"ההודאה או כפירה, קידושי אשה, מעילה, מציאה שחייב להכריז, גזל ונשבע יוליכו אחריו אפילו למדי, ישיבת הדיינים בתחילת דין וי""א אף בגמר דין, אונאה למ""ד יש אונאה לפרוטות, מעשר או חומשו לתפוס פדיונו, הנהנה פרוטה מן ההקדש מוסיף חומש, גזל פרוטה ונשבע מוסיף חומש, [ולקמן נז,א אמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל, ובתוד""ה או (נד,א) מעשר שוה מנה שחיללו על שו""פ מחולל]."	"ב""מ נה. -נה:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכז. המביא גט ממדינת הים נתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם והתחתנה. האם הולד ממזר, האם צריכה לצאת והאם יש תקנה? 	"ר""מ אומר יוציא והולד ממזר וחכ""א אין הולד ממזר. ויש תקנה שיטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם. כתבו התוס' (ד""ה וחכמים וד""ה כיצד) שגם לחכמים תצא, והתקנה היא לחכמים בנשאת שלא יצטרך להוציא א""נ לר""מ קודם שנישאת שלא יצטרך לגט אחר, אבל לאחר שנשאת אין נראה לר""מ שיהיה שום תקנה <sup>קמז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמז.  והרשב""א  (גיטין ה,ב)  כתב שעוד הנישואין יועיל ולא אמר ר""מ תצא יש לפרש שגם לר""מ גם לאחר והולד ממזר אלא בהלך השליח ואינו חוזר ואומר בפני נכתב.</span>"	"ב""מ נה: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכח. מעות נחושת מע""ש של דמאי שחיללם על פירות חוץ לירושלים מה הדין? "	"ר""מ אומר יחזור ויפדה את הפירות וחכ""א יעלו פירות ויאכלו בירושלים. רש""י פירש שלר""מ צריך לחזור ולפדות את הפירות דבעינן וצרת הכסף בידך, וחכ""א אם ירצה יעלה הפירות עצמם. והתוס' (ד""ה ויחזור) פירשו שלר""מ אם ירצה יחזור ויפדה את הפירות ובלבד שיהא בדעתו מתחילה כשחילל נחושת על הפירות לחזור ולפדות הפירות, אבל אם היה אז דעתו להעלותם ונמלך לפדותם צריך להעלותם. ולחכמים בכל אופן צריך להעלותם."	"ב""מ נה: ותוס'"		
